תפיסה הוליסטית

התפיסה ההוליסטית היא פילוסופיה עתיקה בת למעלה מאלפיים שנים ומקורותיה מיוחסים כיום לפילוסוף אריסטו (384-322 לפני הספירה), שציין ש"השלם מכיל יותר מאשר את סכום חלקיו".

תפיסת המכלול, מודל השעון

הגישה ההוליסטית גורסת, שאם אזור מסוים בסביבתנו ישתנה, גם שאר המרכיבים באותה הסביבה יושפעו מהשינוי שהתחולל וישתנו כחלק מהמכלול, שכן בין חלקי המכלול השונים קיים קשר הדדי. כשם שבשעון, המורכב מגלגלי שיניים רבים, כל גלגל חשוב באותה מידה לתפקודו התקין, וכשם שאין זה חשוב אם אחד מגלגלי השיניים הוא גדול או קטן, עבה או דק, בעל הרכב כימי כזה או הרכב כימי אחר, אלא שחשובה התאמתו של הגלגל לקצב העבודה הכולל של השעון, כך אפשר גם לומר שהשעון האישי שלנו, גופנו שלנו, מורכב ממאות רבות של איברים המסונכרנים בפעולתם ומקיימים קשרי גומלין ביניהם. כשם שרק אם כל חלקי השעון יעבדו בצורה נאותה הוא יציג את השעה הנכונה, כך גם רק כשכל חלקי גופנו יעבדו בתיאום הנדרש – נהיה בריאים. אם אחד מגלגלי השעון, אף הקטן ביותר, לא יעבוד היטב, השעון כולו יפגר או ימהר במהלך תנועתו, וכך גם גופנו שלנו: אם איבר מסוים אינו מתפקד כראוי, הדבר משפיע על הגוף כולו. שעון שאינו מכוון היטב יראה לאחר זמן מה שעה בלתי מדויקת כשם שהפרעה כלשהי בפעילותו של איבר בגוף עשויה לגרום לחולי אשר יורגש לאחר זמן מסוים.

בפרספקטיבה רחבה יותר ניתן לומר שכיוון שקיימת התאמה בפעולת מרכיביו של המכלול, הרי שאם נדמה את השעון לגדול אף יותר, שבו גלגלי השיניים מציינים בנוסף לגופנו גם את המרכיבים השונים שמהם מורכב עולמנו, ניתן יהיה לומר שיש תיאום בין גוף האדם לסובב אותו. ובהתאמה, גם כדור הארץ עצמו אינו שונה מגופנו וניתן להתייחס אליו כאל גוף גדול יותר, המכיל איברים רבים, ממלכות החי, הצומח, הדומם ואחרות, וגוף זה, כדור הארץ עצמו, אף הוא איבר במכלול גדול יותר – מערכת השמש, גלקסיית שביל החלב או היקום כולו. כוכבנו הוא גלגל שיניים קטן במערכת גדולה יותר, שגם היא, בתורה, מהווה חלק במכלול גדול אף יותר.

קשר קוואנטי

כשם שבשעון גלגלי השיניים גלגל קטן משפיע ומושפע מגלגל גדול, גם אנו, כבני אדם, משפיעים על סביבתנו ומושפעים ממנה, ובהתאמה גם מה שמתרחש על פני כדור הארץ משפיע ומושפע מהמתרחש בעולמות אחרים. מתוך כך ניתן לומר שקיים כמעין קשר סמוי, שאותו נכנה קשר קוואנטי, המחבר וקושר את הכל בכל.

נדמה את יקומנו לשטיח ענק, שחוטיו שלובים ושזורים אלו באלו בשיטת שתי וערב, כך שמשיכה קלה באחד מחוטי השטיח בצידו האחד תמשוך בו זמנית ומיידית את אותו החוט בקצהו האחר של השטיח. בליטה של השטיח בצידו האחד תיצור בו זמנית בליטה גם בכיוון הנגדי שלו, וכן הלאה.

הפרט הבודד מכיל בתוכו את השלם כולו, אך מביא בכל פעם חלק אחר ממנו לידי ביטוי. בדוגמה זו סליל הדי-אן-איי מבטא את עצמו בצורה של תאי דם, עצב, עצם, עין או אצבע

הפרט מייצג את המכלול

התפיסה ההוליסטית אינה רואה רק את הקשר ההדדי ואת השתלבותם של העולמות אלו באלו, אלא כנדבך נוסף היא רואה את המכלול כולו מיוצג בּפרט הבודד, כלומר, כל פרט שקיים ברחבי עולמנו, ואף ברחבי היקום כולו, מכיל בתוכו את השלם.

לצורך המחשת התפיסה הרואה את הפרט כמייצג את המכלול ניקח כדוגמה את גופנו שלנו: הוא מורכב מעשרות מיליארדי תאים ובגרעינו של כל תא מצויה מולקולה המכילה חומצת גרעין המכונה די-אן-איי (DNA). אותו די-אן-איי מכיל את כל המידע הקשור בבנייתו של התא וכל מידע גנטי אחר הקשור בתא. אחת מהנקודות המעניינות בהקשר זה היא שאותו די-אן-איי זהה בהרכבו בכל אחד מאותם מיליארדי תאים המצויים בגופנו כולו. עם זאת, כל מולקולת די-אן-איי מתבטאת בצורה שונה במקומות שונים. תאי עצם, לדוגמה, מתפתחים לאיבר המכונה "עצם", למרות שהדי-אן-איי המצוי בהם זהה בדיוק לזה הקיים בתאי סחוס, בתאי עצב, בתאי דם או בכל תא אחר בגוף. כלומר, נראה שהדי-אן-איי מכיל בתוכו שלמוּת המביאה בכל פעם חלק אחר, מסוים ביותר, מעצמה לידי ביטוי שעה ששאר החלקים מצויים ברקע במצב "רדום".

דוגמה נוספת הממחישה את קיומו של השלם בפרט הבודד ניתן למצוא בשיטת הצילום המכונה הולוגרפיה. בשיטות הצילום הרגילות הנקודה שממנה מתבצע הצילום קובעת את מה שנראה בתמונה שנקבל, ואילו בצילום ההולוגרפי כל חלקיק בסרט הצילום מכיל את האינפורמציה הטבועה בתמונה כולה. תוצאותיו של צילום רגיל הן תמונה דו ממדית התלויה בזווית הצילום הספציפית שבה עמד הצלם, ואילו התוצאה של צילום הולוגרפי היא תמונה תלת ממדית, שניתנת להיבחן מנקודות מבט שונות, כך שמכל זווית מבט נקבל תמונה שונה. למעשה, ניתן לומר שתמונה הולוגרפית מכילה בתוכה את כל זוויות הצילום האפשריות לאובייקט שצולם.

אוריקולותרפיה – שיטה לאבחון וטיפול בדיקור באפרכסת האוזן. ניתן לראות באוזן את התגלמותו של גוף האדם כולו -איבר בודד מייצג את הגוף כולו

רפואה הוליסטית

עם השנים התפתחה מתוך התפיסה ההוליסטית רפואה הוליסטית, שהיא שם כולל למגוון רחב של שיטות טיפול רפואיות, המבוססות על פילוסופיה שלפיה הגוף, הנפש והרוח הם מכלול, מבנה מתפקד אחד. המטפלים בשיטה רפואית זו מנסים לפתור כל בעיה המובאת לפניהם הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי והרוחני. לכל בעיה שממנה סובל המטופל יש אספקט פיזי ואספקט נפשי ורוחני, הקשורים זה בזה, משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה, ועל כן הטיפול נעשה במקביל בשלושת המישורים.

טיפול הוליסטי מבוצע באיבר מסוים מתוך ההבנה שאיבר זה מייצג את הגוף כולו, את מכלול היבטיה של המחלה. אבחון וטיפול בנקודה פרטנית ומסוימת עשוי לרפא את מכלול הבעיה, שכן הוא מייצג את כולה. הרפואה ההוליסטית מציעה דרכים רבות לטיפול במחלות, שכן בגופנו מצויים איברים רבים, וכאמור מתוך אבחון וטיפול בכל איבר בגוף ניתן לרפא גם כל איבר אחר, את המכלול כולו. בעזרת שיטות כדוגמת אבחון בגלגל העין (אירידולוגיה), אבחון בכף הרגל (רפלקסולוגיה), אבחון בכף היד (כירולוגיה), אבחון באוזן ובתעלת האוזן (אוריקולותרפיה) ועוד, ניתן לאבחן ולטפל בגוף כולו. כשם שבקשר קוואנטי משיכה בחלקו האחד של השטיח משפיעה בו זמנית על חלקו האחר הרחוק של השטיח, כך גם הריפוי ההוליסטי נעשה במקום שלעיתים נמצא רחוק מהאיבר החולה. בדרך נסתרת מבט בגלגל העין עשוי לאבחן אצל המטופל בעיות בקיבה, או שעיסוי בוהן כף רגלו של מטופל מסוגל לרפא בעיות במיתרי הקול.

עולם משתנה

התפיסה ההוליסטית גורסת, כאמור, שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהסובב אותו ושינוי סביבתי כלשהו מביא עמו בהכרח שינוי גם ברמה האישית. בהתאם לתפיסה זו ניתן להניח שאם אכן עולמנו משתנה בימים אלו, ברור שלאורך זמן נשתנה יחד עם הסובב אותנו.